שיק למוטב בלבד שהתקבל ללא שם נפרע, לא יעניק מעמד של "אוחז כשורה"

בעולם מסחרי כשלנו, לא אחת מוצא אדם את עצמו מקבל לידיו שיק של צד שלישי עם כיתוב "למוטב בלבד" כששם הנפרע נותר ריק והוא ממלא את שמו שלו. אותו אדם פועל להפקדת השיק בבנק וכאשר זה מחולל,  אצה רצה לו דרכו להגשת השיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ תוך שהוא סובר לתומו כי הוא אוחז כשורה בשיק וזכאי לפירעונו. ואולם, המציאות עשויה "להתהפך עליו" ואסביר.

תחילה אבקש להבהיר מיהו אותו "אוחז כשורה".

עסקה בין שני גורמים אשר התשלום בגינה מתבצע באמצעות שיקים,  הרי שמושך השיק (המשלם)

והנפרע (המקבל) מכונים  "צדדים קרובים לשטר".

שיקים, מטיבם,  הינם מסמכים סחירים אשר הנפרע רשאי להעבירם לצד שלישי בתור תשלום.
האדם השלישי אשר יקבל את השיק מהנפרע עשוי להינות ממעמד של "אוחז כשורה" בשטר.
למעשה,  אוחז כשורה איננו מהווה חלק מעסקת היסוד בין מושך השיק לנפרע והוא בבחינת "צד רחוק" ועל כן,  הוא נהנה ממעמד בכורה וכמעט בלתי פגיע, במובן זה שנטל ההוכחה כי בשטר נפלו פגמים, אשר יש בה כדי להפריך את זכות רכישת האחיזה כשורה היא על כתפי מושך השטר וזאת, מעבר לעובדה כי לא תעמוד למושך השטר הטענה בדבר העדר אספקת השירות והסחורה.

 

הגדרתו של אוחז כשורה מנוייה בסעיף 28 לפקודת השטרות (נוסח חדש).

על מנת שאדם יוכר בתור אוחז כשורה, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים, כאשר מקום בו לא מתקיים אחד מהם, לא יוכל אדם להיחשב כאוחז כשורה ובתוך כך, נשמט הבסיס תחת זכאותו להיפרע את השיק.

ואילו הם התנאים:

1. השיק הינו שלם ותקין על פי מראהו.
2. השיק הועבר לידיו של האוחז כשורה בטרם מועד פירעונו.
3. האוחז כשורה לא ידע, או לא יכול היה לדעת, כי השיק חולל.
4. האוחז כשורה נטל את השיק בתום לב.
5. האוחז כשורה נטל את השיק לאחר מתן תמורה.
6. האוחז כשורה לא ידע, או לא היה יכול לדעת, כי זכות הקניין של המסחר הינה פגומה.

 

בתי המשפט קבעו לא אחת, כי מסמך שחסר בו פרט חיוני לפי פקודת השטרות, אינו בבחינת "שטר" ועל כן, האוחז בו אינו יכול להיחשב "כאוחז כשורה" ועל כן, לא יהיה זכאי לפירעונו של השטר.

סעיף 3 (א)  לפקודת השטרות מונה את התנאים אשר שטר חייב לכלול, על מנת שאכן ייחשב ככזה עפ"י הפקודה. סעיף 19 לפקודת השטרות, קובע את האפשרות להשלים פרטים בשטר. אלא מאי, לאור הקבוע בסעיף 28 לפקודת השטרות, אדם שקיבל שטר שאינו שלם עפ"י מראהו לא יכול להיחשב "כאוחז כשורה", שכן למעשה הוא כלל לא נטל שטר כהגדרתו בפקודת השטרות.

 

אחד התנאים אשר נקבע כי הוא בבחינת פרט מהותי, הוא שם הנפרע ואבהיר.

 

לא אחת, מבקשים אנשים שלא לציין את שם הנפרע בשיק עם הכיתוב "למוטב בלבד"  ואולם, דרך פעולה זו אין בה כדי לסייע בידי מקבל השיק שאינו צד קרוב לעסקת היסוד כדי לזכות במעמד של "אוחז כשורה", שכן כפי שהוסבר לעיל, שיק זה אינו בבחינת שטר.

 

הנה כי כן, לאור האמור לעיל, בסיטואציה המתוארת בתחילת מאמר זה, לא יוכל אותו אדם לבקש להיפרע את השיק ויתכן שימצא בפני שוקת שבורה שכן, הוא לא קיבל לידיו "שטר" כהגדרתו בפקודת השטרות וממילא אינו יכול להיחשב "כאוחז כשורה" וכפועל יוצא מכך, לא יהא זכאי לפירעון השיק.

 

סיטואציה שתאפשר במקרים מסויימים מעמד של אוחז כשורה הינה כאשר השיק מתקבל כשהוא שלם ותקין עפ"י מראהו, היינו ששמו של אותו אדם ירשם מלכתחילה  כנפרע בשיק ע"י מושך השיק.  תנאי זה בצירוף יתר התנאים שנמנו לעיל, כדוגמת מתן תמורה, נטילתו בתום לב וכו', יקנו לאותו אדם מעמד של "אוחז כשורה" ובבוא היום יוכל הוא להיפרע את השיק.